לזכרם !
עמותת שולפים מוקדשת לזכרם של ארבעת לוחמי פלחה"ן צנחנים שנפלו במבצע צוק איתן
ש - שחר דובר, שחר שלו ל- לי מט לילק פ- פז אליהו
שחר דובר (דאובר) נולד ב-04.02.1994 בקיבוץ גניגר, בן לאורלי ובוריס ואח צעיר לגיא. בגיל שלושה חודשים הצטרף למערכת חינוך הגיל הרך בקיבוץ לצד בני הכיתה רון כרמיאלי, אלון בלום, דיר דוד וירדן לוצקי - חבורת המופלאים. בכיתה א' החל ללמוד בבית הספר האזורי בגניגר "עמק יזרעאל". כבר בכיתה א' גילה את עולם הספורט והתחיל ללמוד בחוג שחייה מקצועי. מהרגע הראשון הראה את היכולות וההישגים אשר הובילו אותו להיות ראשון באליפות הצפון בכל המקצים. בשל יכולותיו הוא עבר לקבוצה מתקדמת של ילדים בוגרים מגילו. בהמשך שנותיו בבית הספר היסודי עבר לחוג כדורסל וגם שם הגיע לתוצאות טובות וקיבל מחבריו ומאמניו את שם הכינוי "כספית". אחרי ארבע שנים חיפש אתגרים חדשים ועזב את הכדורסל, כאשר בשנים שיבואו ימשיך בעשייה ופעילות גופנית מאומצת בחדר כושר, בריצות שטח וברכיבת אופניים. את שנת בר המצווה חגג ביחד עם קבוצת "חבורת המופלאים" בגניגר, עם משימות וטיול ניווט משפחתי בדרום הארץ.
גם בשנות הנעורים, אחת מהאהבות הגדולות של שחר הייתה הטיולים - עם חברים ובתנועת הנוער, כשתמיד שחר מוביל בתכנון, הכנה, מחשבה וביצוע. בכל מקום לקח אחריות ולא שכח לחייך ולעזור לכל מי שנקרה בדרכו, ובעיקר לאנשים מבוגרים. שחר היה הראשון מחבורת המופלאים שהתגייס לצבא ובתקופה שלפני הגיוס סחף אחריו את כל החברים לאימוני כושר קרבי. היה מאוד קפדן ופדנט ולא ויתר לעצמו ולאחרים בקלות. שחר היה תמיד "הדבק של החבורה". בכל מקום שהגיע אליו, תמיד במרכז מבחינה חברתית, אהוב על חבריו הרבים, בעל גישה מיוחדת לאנשים וכישרון מיוחד לרכז את כולם סביבו. שמחת החיים שלו, החיוך, הסבלנות שלו כלפי הזולת, הרצון לעזור ולתת הרגשה טובה גם לחלשים ממנו - כל אלו גרמו לכך שאנשים חיפשו תמיד להיות בחברתו וקירבתו ולהצטרף לפעילויות וחוויות שיזם.
שחר שלו נולד וגדל באלוני הבשן, בן שלישי בין שבעה אחים ואחיות. הוא היה חניך ומדריך בתנועת בני עקיבא ברמת הגולן והתחנך בישיבה התיכונית "חיצים" שבאיתמר. לפני הצבא למד במכינה הקדם צבאית במעלה אפרים, שאחריה התגייס לחטיבת הצנחנים. לקראת סוף מבצע "צוק איתן" נפצע שחר אנושות מפגיעת מטען בחאן יונס בפעילות לאיתור מנהרות.
את רגע קבלת הבשורה זוכרים ההורים היטב. "הייתי בעבודה וקראו לי למשרד, אני לא לגמרי זוכר באיזו טענה", תיאר שמעון. "באתי וראיתי מונית בחוץ, ועובד דרוזי, שלא ממש מבין את הקודים, אמר לי 'מחכים לך שני חיילים במשרד'. מיד הבנתי. לא שאלתי על מי מהם מדובר כי זה היה לי די ברור. בזמן ההוא לא נפגעו שריונרים אלא רק חי"ר
לי מט (ליליק) מספר אישי 8020847, נולד ב-20.10.1994 בבית החולים יוספטל באילת, להורים סמדר ומוטי ולאחים טל, גל וסי לבית משפחת מט. מינקות התגלה ליליק כפעלתן, אחר ושובב משאר אחיו. הים, מפרץ אילת היה לו לבית שני שם שחה, צלל וגלש. לא פיספס שום גשר, רפסודה או סירה לקפוץ מהם אל המים שאהב.ליליק ניגן על תופים, גיטרות קלאסיות, חשמליות ובס, אפילו ניגן על יוקוללה. כמו כן, הוא אהב מוזיקה על כל גווניה. אהב לחנים, מילים ואת משמעות הטקסטים שבשירים.ליליק היה דעתן וכל דבר אשר אמר או עשה היה בו משמעות. היושרה, האמת וצדקת הדרך היו נר לרגליו מעל הכל. נאה דורש נאה מקיים" היה לו לזרא. הוא דגל ב"נאה מקיים ועושה ואחר כך דורש". משל: "ממני תראו וכך תעשו". כך עם החברים לפני הצבא, שובבות אין קץ עם בלמים, תמרורים ומחסומים. כך גם בשרותו הצבאי, חייל בצה"ל, לוחם בצנחנים ומתנדב בגדוד הסיור (גדס"ר) ומשם לפלוגת החבלה וההנדסה (פלחה"ן) ומיקומו כנווט חוד בצוות פז, בפיקודו של סגן פז אליהו ז"ל – המפק"צ וחברו לצוות סמל ראשון שחר דאובר ז"ל – קלע החוד.צוות פז פעל במבצע "שובו אחים" ביהודה ושומרון לאיתור שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן נכנסו ללחימה במבצע "צוק איתן". במבצע זה ביצע הצוות פעילות משמעותית לאיתור פירים, מנהרות ואמצעי לחימה בפאתי חאן יונס שברצועת עזה.ב- 23.07.2014 בסביבות השעה 07:05 בבוקר, התפוצץ מטען רב עוצמה וצוות החוד,
ליליק, פז ודאובר פסק מלפעול באחת. שלושתם נהרגו בארוע.סמל ראשון שחר שלו ז"ל – מפקד חוליית החוד, נפטר מפצעיו לאחר כ-40 יום בהם היה פצוע אנוש.
לי מט (ליליק) שאהב לאהוב תמיד אמר: תסתכל על עצמך במראה ותשאל –
סליחה מה אתה עשית בשביל המדינה?!""
קצין הצנחנים סגן פז אליהו בן 22 מקיבוץ עברון, נהרג בקרב ברצועת עזה, במסגרת מבצע "צוק איתן". "לפני חמישה שבועות ראינו אותו בפעם אחרונה", סיפר אביו, "הוא בא לקיבוץ וראה בפאב משחק ביחד עם חבריו, ביום שנחטפו שלושת הנערים. הוא שאל את אמא: 'איפה המדים שלי?" אמרנו לו: 'חמוד, אחת בלילה'. הוא ענה: 'קיבלתי קריאה, ואני מתייצב מחר בבוקר ברכבת חיפה'. זה פז. כשפז עושה משהו, הוא עושה על הצד הטוב ביותר. היתה לו אפשרות לחכות, אבל הוא בחר לנסוע". בשיחת טלפון אמרתי לו 'חמוד, שמור על עצמך'. הוא ענה, 'אני שומר על עצמי, אבל כמו שחינכת אותי אני ראשון, אני המפק"צ. החבר'ה שלי איתי ואני איתם באש ובמים'. אלה בר, חברתו של פז שאמורה הייתה לחגוג אתו שבע שנות חברות, סיפרה: "הכרנו במחנה של השומר הצעיר בכיתה ט', ותמיד חשבנו שצריך להמציא סיפור כיסוי אחר, כי אי אפשר לספר שהכרנו שם. כולם חשבו שזו התאהבות של ילדים. בעוד פחות מחודש היינו צריכים לחגוג ביחד שבע שנים".
